מסלולים - גנים לאומיים
גן לאומי בית שערים (מפה)
גן לאומי השוכן ליד קרית טבעון, בפינה הדרום מערבית של הגליל התחתון, צופה על רכס הכרמל ועמק יזרעאל. בגן הלאומי בית שערים התקיים ישוב יהודי חשוב בתקופת בית שני, ובתקופת המשנה והתלמוד. שיא פריחתו היה בין המאות ה– 2 - 4, עת התיישב בו מוסד הסנהדרין בהנהגתו של רבי יהודה הנשיא.
בית שערים הקדומה ממוקמת על גבעת שיח אבריק הצמודה לקריית טבעון והנמצאת מחוץ לשטחו של הגן הלאומי. הנקרופוליס (עיר המתים), הנמצאת בתחומי הגן הלאומי, כוללת עשרות מערות קבורה שנבנו בסמוך לעיר הקדומה, לאחר שרבי יהודה הנשיא בנה במקום את אחוזת הקבר שלו ושל בני משפחתו.
גן לאומי קיסריה (מפה)
ראשיתה של קיסריה במאה ה – 4 לפנה"ס, אז היתה ישוב פיניקי קטן. במאה הראשונה לפני הספירה, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרומאים, הופקדה האחריות על העיר בידיו של הורדוס, והוא הקים בה עיר מפוארת ונמל ענק, מהגדולים והמשוכללים באימפריה הרומית. הורדוס בנה את העיר לכבודו של הקיסר הרומאי אוגוסטוס וקרא לה על שמו.
קיסריה המשיכה להיות עיר מרכזית בממלכה הרומית גם אחרי מותו של הורדוס. היהודים שחיו בעיר עוד מימי החשמונאים המשיכו לחיות כאן אך סבלו מהתנכלויות. המהומות שפרצו סביב בית הכנסת בקיסריה בין היהודים לשכניהם בשנת 66 לספירה נתנו את האות לתחילתו של המרד הגדול.
גן לאומי ירקון - תל אפק (מפה)
אפק הייתה עיר מיושבת למן התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל ברציפות כ-5,000 שנה. בתל אפק נמצאים גם שרידי אנטיפטריס, העיר שבנה הורדוס על שם אביו. המבצר הנמצא בראש התל, שנקרא בטעות מבצר אנטיפטרוס, נבנה בכלל במאה השש-עשרה, 1500 שנה אחרי תקופתו של הורדוס.
במתחם תל אפק נמצא גם מפעל המים, שהקימו הבריטים בשנים 1934-35 כדי לאפשר אספקת מים לירושלים . המים נשאבו ממעיינות הירקון לירושלים באמצעות צינור שאורכו 60 ק"מ וכאשר השבית הלגיון הירדני את אחת המשאבות במלחמת העצמאות הוא למעשה ניתק את אספקת המים מאפק לירושלים.
עד להקמת מפעל המים ירקון-נגב (בסוף שנות ה-50), היה הירקון נהר שופע, שהיה בכוחו למנוע חציה של ערוץ הנהר מצידו האחד לצידו השני. כל מי שרצה לנוע על דרך הים הקדומה היה חייב לעקוף את אפק ממזרח, במעבר הצר בין מקורות הירדן להרים ממזרח ומכאן חשיבותו הרבה של המקום לאורך ההסטוריה.
גן לאומי מגדל צדק (מפה)
גן לאומי מגדל צדק הוא אתר הסטורי חשוב במרכז הארץ והוא אחד הגנים הלאומיים הגדולים בישראל. למיקומו יש חשיבות יוצאת דופן בשימורם של שטחים פתוחים באזור בו הביקוש לשטחי בניה הוא גבוה במיוחד. האתר הוכרז כגן לאומי באמצע שנות ה - 90. ורק כ 25 שנה מאוחר יותר, אחרי שנים ארוכות של שיקום ופיתוח הוא נפתח לציבור הרחב.
1800 הדונם של הגן הלאומי מתחברים לרצף אתרי הטבע והמורשת הפרוסים לאורך הירקון, מרחב המשמש מסדרון אקולוגי באחד האזורים הצפופים בישראל.
בתחומי הגן הלאומי יש שרידים של ישוב יהודי מתקופת בית שני ומצודה צלבנית אשר הגנה על דרך הים ההסטורית, שהקיפה כאן את הירקון ועברה בין תל אפק למצודה. המצודה הצלבנית נהרסה על ידי המוסלמים במאה ה - 12.
מהמאה ה - 16 ועד מלחמת העצמאות שכן סביב המצודה הכפר הערבי מג'דל יאבא. המצודה נבנתה מחדש בתקופה זו על ידי שיח...
גן לאומי עין חמד (מפה)
עין חמד הוא גן לאומי הנמצא בפרוזדור ירושלים, באפיקו של נחל כסלון, ליד אבו-גוש, בחצי הדרך בין ירושלים ושער הגיא. המקום מוכר גם בשמו הלטיני אקווה בלה שפרושו בעברית: "מים יפים". בתקופה הצלבנית נבנתה בה חווה חקלאית מבוצרת כדי להגן על הדרך לירושלים, וכדי לשמור על מקורות המים ולנצל אותם לחקלאות.
במרכז השמורה עומד מבנה מבוצר ומרשים שנבנה במאה ה-12 ולמרות שבערבית המקום נקרא דיר אל-בנאת (מנזר הבנות), כנראה שלא הייתה למקום חשיבות דתית כלשהי.
בתחום הגן הלאומי נובעים מספר מעיינות שכבה קטנים המתנקזים בתעלה לאפיק נחל כסלון. בגן יש גם ריכוז מרשים של עצים מסוגים שונים, חלקם עצומים בגודלם.
עינות צוקים - עין פשחה (מפה)
שְׁמּוּרַת עֵינוֹת צוּקִים - עין פשח'ה היא שמורת טבע מוכרזת הנמצאת לחופו הצפון-מערבי של ים המלח, דרומית לקיבוץ קלי"ה. זוהי שמורת הטבע היבשתית הנמוכה בעולם. השמורה מחולקת לשלושה חלקים: החלק הצפוני מהווה שמורה סגורה, החלק המרכזי פתוח לקהל והחלק הדרומי הנקרא השמורה החבויה, בו ניתן לבקר במסגרת סיור מודרך בלבד.
בשטח השמורה מאות מעיינות של מים מליחים בטמפרטורות שונות. מקור המים בשמורה הוא בגשמים היורדים בהרי יהודה ומחלחלים במשך עשרות עד מאות שנים עד הגיעם לגובה פני הים.
בשמורה שוכן אתר ארכאולוגי קטן, שרידים של חווה חקלאית מגודרת שבה מבנה מגורים ומפעל להפקת בושם האפרסמון. החווה הייתה פעילה מהמאה ה-1 לפנה"ס, עד לסיום מרד בר כוכבא.
גן לאומי תל אשקלון (מפה)
הגן הלאומי תל אשקלון שוכן על רכס הכורכר שלחופו של הים התיכון מדרום לעיר אשקלון. על העיר אשקלון שלטו לאורך ההסטוריה המפוארת שלה אינספור שליטים ואימפריות שהשאירו את חותמם על המקום. זהו הגן הלאומי הראשון שהוכרז בישראל בשנת 1965.
אין ספק שזהו אחד הגנים הלאומיים הכי מפתיעים שיש. יש לו הסטוריה מפוארת, שרידים של חומות אדירות ומבנים עתיקים, בארות, חוף ים מהיפים שיש, מדשאות, אינספור מקומות לפיקניק וגם חניון לילה משובח.
לצד כל אלה הגן הלאומי הוא פנינת טבע עשירה בחי וצומח ייחודיים ומגוון בתי גידול, החל מרצועת חוף הים, שטחי החולות, ומתחם תל אשקלון המאפשרים למגוון רחב של חי וצומח להתפתח ולהישמר, בצמוד לסביבה האורבאנית.
גן לאומי הבשור - פארק אשכול (מפה)
הפארק נמצא בצפון הנגב, צמוד ממזרח לערוצו של נחל הבשור. הפארק הוקם על ידי הקרן הקיימת ומופעל על ידי רשות הטבע והגנים. הגן נקרא על שמו של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של ישראל. בהיותו מנהל מחלקת ההתישבות בסוכנות היהודית, אשכול הגה ויזם את התוכנית להקמת 11 הנקודות בנגב בשנת 1946, תוכנית שהשפיעה על החלטת הבריטים לכלול את אזור הנגב הצפוני בגבולות המדינה היהודית.
בפארק ניטעו אלפי עצים אשר מתאימים לגידול בסביבה יבשה ובקרקע מלוחה. כל העצים בפארק והמדשאות רחבות הידיים מושקים ממימיו של עין הבשור, הנמצא בחלקו הצפוני של הגן. מי המעין מזינים גם בריכה מלאכותית גדולה ובריכות שכשוך קטנות אשר מהוות מוקד משיכה מרכזי למטיילים, במשך כל השנה.
גן לאומי תל גזר (מפה)
זהו גן לאומי פתוח, אתר ארכאולוגי מרשים ומיוחד ואחד התלים החשובים בארץ, המזוהה עם העיר המקראית גזר ששלטה על הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים. התל נמצא, בתחום המועצה האזורית גזר הקרויה על שמו והוא נמצא בין לטרון לרמלה, צמוד לכרמי יוסף.
התל אורכו כ- 600 מטרים ורוחבו כ- 250 מטר. ממרומיו נשקף נוף מרהיב מהים התיכון במערב, ועד רכס הרי יהודה במזרח, ממגדלי תל אביב ועד ארובות תחנת הכח באשקלון.
על התל ובסביבתו התגלו כתובות "תחום גזר" מימי החשמונאים ו"לוח גזר" מן המאה העשירית לפנה"ס, שבמשך שנים נחשב לכתובת הקדומה ביותר שנמצאה בחפירה ארכיאולוגית, הכתובה בעברית עתיקה. בכמה מקומות על התל שנחפרו נמצאו שרידי חומות וביצורים, בינהם "שער שלמה", שער זהה לאלה שנבנו בימי שלמה המלך בחצור ובמגידו.
בשנים האחרונות נוקתה ושוחזרה מערכת המים המיוחדת של העיר אליה יורדים במאות מדרגות, עמוק אל בטן האדמה
